פסק דין
התביעה המונחת בפני, הינה תביעה לפיצוי התובעים בגין עוגמת נפש אשר אירעה להם ,כפועל יוצא מהזמנת חבילת נופש לברצלונה מאת הנתבעת.
1.בפתח הדברים ראוי לציין כי התובע 3 לא התייצב לדיון בפני והואיל והעלה טענות השונות עובדתית, בנקודות מהותיות, הקשורות לאופן הזמנת החבילה מטענות יתר התובעים שהתייצבו – תביעתו לא הוכחה ומשכך, היא נדחית ללא צו להוצאות.
בכפוף ולאור האמור, אתייחס להלן, לתובעים 1 ו – 2 כאל "התובעים" בתיק.
לטענת התובעים , פנה התובע 1 אל הנתבעת, בעקבות פרסום בעיתון בדבר חבילת נופש לברצלונה והזמין חבילת נופש הכוללת טיסה לברצלונה ושהות במלון "SANT JUST" בעלות של 772$. התובע 2 עודכן על ידי התובע 1 בדבר פרטי החבילה והזמין אף הוא, מאת הנתבעת, חבילה זהה בעלות של 5509 ₪ (עלותו היתה גבוהה יותר הואיל והוא שילם עבור זוג). עת הגיעו לנמל התעופה בברצלונה, המתין להם ולנוסעים נוספים נציג של הנתבעת אשר פיזר את הנוסעים בבתי המלון השונים. לאחר נסיעה ארוכה, ירד הנציג באחד מבתי המלון והותיר את התובעים לבדם , עם נהג האוטובוס הדובר ספרדית בלבד וזאת, על מנת שיובילם אל המלון שהוזמן על ידם. עת הגיעו התובעים אל המלון, הם גילו כי מדובר במלון באזור מתועש המרוחק מרחק רב ממרכז העיר ברצלונה ויתרה מכך, נאמר להם על ידי פקידת המלון כי אין המדובר בברצלונה כלל אלא בעיירה הסמוכה לברצלונה. התובעים ניסו לעמוד בקשר מספר פעמים עם הנתבעת בארץ וכן, עם נציג הנתבעת בברצלונה ואולם, ניסיונותיהם העלו חרס.
זאת ועוד, התברר לתובעים כי על מנת להגיע למרכז ברצלונה עליהם לנסוע במוניות בעלויות גבוהות אשר ידם אינה משגת או להתנייד בדראם מרחק 16 תחנות, להחליף למטרו ולנסוע 12 תחנות נוספות – נסיעה האורכת כשעתיים.
הואיל והתובעים כולם, הינם אנשים מבוגרים המתקשים בהתניידות והתובע 1 הינו אף נכה בשיעור 100% אשר רגלו האחת קצרה מהשנייה- המרחק ממרכז העיר ודרכי ההגעה לעיר, שללו מהם כל אפשרות לטיול בעיר ברצלונה והם נאלצו לבלות את מרבית ימיהם במלון, באיזור שהוא איזור תעשייתי ללא כל אטרקציות תיירותיות ו/או שירותים תיירותיים ולו מינימליים – כגון מסעדות.
התובעים טוענים כי הנתבעת הציגה להם מצג שווא ובהתאם לו נמכרת להם חבילת נופש בברצלונה , בה בשעה שהמלון אשר סופק להם באותה מסגרת הינו מלון בעיירה ליד ברצלונה ובמרחק אשר אינו סביר – משכך, לטענת התובעים, חבה הנתבעת בשיפויים בגין נזקיהם אשר לטענתם עומדים על סכום עלות החבילה דהיינו – סך 772 דולר לתובע 1 וסך 5509 ₪ לתובע 2.
הנתבעת מנגד טוענת כי הגב' סלוואה – נציגת הנתבעת, הדגישה בפני התובעים בעת עריכת ההזמנה הטלפונית כי המלון ממוקם במרחק רב מהעיר , בהתאם למידע אשר הופיע מולה במערכת ההזמנות. יתרה מכך, לתובעים הוצעו במעמד ההזמנה מלונות חלופיים קרובים יותר למרכז בעלות גבוהה יותר ואולם, התובעים סירבו להצעה ועמדו על הזמנת המלון הספציפי.
משכך, לטענת הנתבעת , לא נפל כל פגם בהתנהלותה ויש לדחות את התביעה.
הדיון:
במסגרת הדיון אשר נערך בפני, העידו התובעים ונציגת הנתבעת וכן, הוצגו בפני מסמכים שונים.
לאחר ששמעתי את העדויות בתיק ועיינתי בראיות השונות, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל ולהלן יפורטו טעמי.
בתק (ב"ש) 2996/06,יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ, (פורסם בנבו) נקבע כי : "הסוכנות והספק מציגים עצמם כבעלי ידע וכמומחים לנופשונים שונים. חובה עליהם לבדוק את בתי המלון והנופשים אותם הם מפרסמים ואותם הם מוכרים ללקוחותיהם. שאם לא כן, מדוע ייגבו כספים. הרי הלקוח המזדמן יוכל לבצע בעצמו את רכישת החופשה בעצמו ובמיוחד קל הדבר בימינו בעידן האינטרנט המאפשר הזמנת טיסות בכל רחבי העולם ואף הזמנת בתי מלון מן הארץ לחו"ל."
עוד נקבע כי , לא די במסירת אינפורמציה כללית באשר למלון המסופק אלא שעל סוכנת הנסיעות חלה החובה למסור מידע מלא ומפורט. ראה(ת"ק (תביעות קטנות יר') 3087/08 בוק איתן נ' נופש ישיר (איסת"א ליינס), תק-של 2008(4), 9717 , 9722 (2008))
מן הכלל אל הפרט – במקרה בפני, הזמינו התובעים מאת הנתבעת, חבילת נופש בברצלונה, תוך שהם מצפים כי הנתבעת תמסור להם כל מידע רלוונטי הנוגע למיקום המלון בחבילה. הנני מוצאת כאמינה את עדותם של התובעים ובהתאם לה , הוצג להם המלון כמלון בברצלונה וכי לא נמסר להם מידע ובהתאם לו המלון הינו מרוחק מהמרכז העיר ובוודאי שלא נמסר להם המידע המדויק - ובהתאם לו , על מנת להגיע מהמלון לעיר, עליהם לנסוע בתחבורה ציבורית מרחק של כשעתיים ובין היתר להחליף בין דארם לרכבת. לאחר שראיתי את התובעים באופן אישי והתרשמתי כי מדובר באנשים מבוגרים – בעלי קשיי התניידות ואשר אחד מהם הוא אף נכה – אין לי כל ספק , כי לו היה נמסר להם המידע לאשורו , ברי כי לא היו מזמינים את המלון הספציפי ובוודאי שלא "מתעקשים" עליו כטענת הנתבעת.
אוסיף ואציין כי העידה בפני הגב' סלוואה עמירה, מטעמה של הנתבעת ובהתאם לעדותה מסרה לתובעים כי מדובר במילון מרוחק מהעיר. אציין כי העדה לא זכרה את התובעים באופן ספציפי ומשכך, ברי כי טענתה של הנתבעת ובהתאם לה "התעקשו" על המלון הספיציפי ,לא נתמכה בעדותה של עדה זו. יתרה מכך, הנני סבורה כי ככל שאמנם ציינה הנתבעת בפני התובעים, באופן סתמי כי מדובר במלון המרוחק מהמרכז – הנתבעת לא יצאה ידי חובתה והיה עליה לספק מידע ספציפי באשר למרחק – אשר בנסיבות כפי שהוצגו בפני היה מרחק חריג באופן מיוחד.
יתרה מכך, בניגוד לעדות העדה, אף לא היתה תחנת מטרו בסמוך למלון, אלא תחנת דראם בלבד ועל מנת להגיע לעיר, היה על התובעים לנסוע מרחק 16 תחנות בדראם , להחליפה למטרו ולנסוע מרחק 12 תחנות נוספות.
7.זאת אף זאת, עיון במסמכים אשר צורפו על ידי הנתבעת עצמה עולה כי, בניגוד לטענתה, מיקום המלון אינו בברצלונה, אלא ב – SANT JUST DESVERN SPAIN שהיא עיירה ליד ברצלונה.
יתרה מכך, בשם המלון לא מופיעה המילה ברצלונה, אלא שהמילה מופיעה בתחתית שמו של המלון בסוגריים לאחר ציון מיקומו המדויק של המלון בעיירה – SANT JUST DESVERN.